תופעות לוואי של כימותרפיה: מה נורמלי, מה מדאיג, ומה באמת עוזר
רוב תופעות הלוואי של כימותרפיה (בחילה, עייפות, פצעים בפה, שינויי טעם, נשירת שיער, נימול בידיים וברגליים, עצירות או שלשול) הן צפויות, זמניות וניתנות לניהול, והן אינן מעידות על כך שהטיפול "לא עובד". התובנה המעשית החשובה ביותר במדריך הזה היא שכמעט כל התופעות האלה נשלטות טוב בהרבה כשמטפלים בהן מראש, לפי לוח זמנים קבוע, ולא כשמחכים שהן יופיעו, במיוחד תרופות נגד בחילה.
לצד זה יש קבוצה קטנה של סימנים שאינם "חלק מהתהליך" ומחייבים דיווח מיידי, בראשם חום של 38 מעלות ומעלה. הם מרוכזים בסוף המדריך.
בחילה והקאות: למה חשוב לקחת את התרופות מראש?
בחילה בכימותרפיה מטופלת היטב היום, אבל תרופות נגד בחילה (אנטי־אמטיות) יעילות הרבה יותר כשנוטלים אותן באופן מונע ולפי שעון, ולא אחרי שהבחילה כבר התחילה. ברגע שהבחילה מתפרצת, קשה יותר לעצור אותה, ואם היא חוזרת מספר פעמים, המוח "לומד" אותה ומתפתחת בחילה מקדימה שמופיעה עוד לפני הטיפול.
- בחילה מיידית מופיעה בשעות הראשונות אחרי הטיפול.
- בחילה מאוחרת יכולה להופיע יום עד חמישה ימים אחרי, ולעיתים תופסת אנשים לא מוכנים כי הם הפסיקו את התרופות אחרי יום.
מה נחשב תקין
בחילה קלה עד בינונית בימים הראשונים, ירידה בתיאבון, ורגישות לריחות. הקאה בודדת ביום או יומיים הראשונים, כשאתם עדיין מצליחים לשתות.
מה באמת עוזר
- ליטול את התרופה לפי המרשם, בשעות קבועות, גם ביום שמרגישים בו טוב. זו הנקודה החשובה ביותר.
- ארוחות קטנות ותכופות, כל שעתיים־שלוש, במקום שלוש ארוחות גדולות
- מאכלים קרירים או בטמפרטורת החדר, שפולטים פחות ריח
- ג'ינג'ר (תה, סוכריות) עוזר לחלק מהאנשים ואינו מזיק
- להימנע מבישול בבית בימים הרגישים, או לאוורר היטב
- לשתות בין הארוחות ולא במהלכן, כדי לא למלא את הקיבה
- לא לשכב שטוח מיד אחרי אכילה, עדיף לשבת או להישען כחצי שעה
דגל אדום
הקאות שנמשכות מעל 24 שעות, חוסר יכולת להחזיק נוזלים, שתן כהה ומועט, סחרחורת בקימה, או הקאה שנראית דמית או בצבע קפה טחון.
עייפות: למה היא כל כך חזקה ומה מקל עליה?
העייפות בכימותרפיה (fatigue) שונה מעייפות רגילה: היא אינה חולפת אחרי שינה טובה, והיא נובעת משילוב של ירידה בהמוגלובין, השפעת התרופות, שינויים מטבוליים, שינה קטועה ומאמץ נפשי. זו התופעה השכיחה ביותר, והיא לגיטימית לחלוטין.
בדרך כלל היא מחמירה בימים 3־7 אחרי הטיפול ומשתפרת לקראת המחזור הבא, אך היא עלולה להצטבר לאורך מחזורי טיפול.
מה באמת עוזר
- פעילות גופנית קלה וסדירה: הליכה של 10־20 דקות ביום. זה נשמע הפוך מהאינטואיציה, אבל זו ההתערבות עם התמיכה המחקרית הטובה ביותר נגד עייפות אונקולוגית.
- תנומות קצרות, עד 30 דקות ולא אחרי 15:00, כדי לא לפגוע בשינת הלילה
- לתעדף: לבחור מראש שתיים־שלוש פעולות חשובות ליום ולוותר על השאר בלי אשמה
- לשבת במקום לעמוד (מקלחת עם כיסא, ישיבה בהכנת אוכל)
- לקבל עזרה קונקרטית: קניות, בישול, הסעות
- לבדוק המוגלובין: לפעמים העייפות היא אנמיה שניתנת לטיפול
דגל אדום
עייפות שהחמירה בפתאומיות, חולשה שמונעת קימה מהמיטה, קוצר נשימה או דפיקות לב במאמץ קטן, או עילפון.
מוקוזיטיס: פצעים בפה ואיך מונעים אותם
מוקוזיטיס הוא דלקת של רירית הפה שנגרמת מפגיעת הכימותרפיה בתאים המתחלקים במהירות. הוא מופיע בדרך כלל 5־10 ימים אחרי הטיפול ומחלים תוך כשבועיים, לרוב עד המחזור הבא.
התסמינים: צריבה, אודם, כיבים לבנבנים בלשון או בפנים הלחיים, וכאב שמקשה על אכילה.
מה באמת עוזר: טיפול פה מונע
מניעה עדיפה בהרבה על טיפול, וכדאי להתחיל מהיום הראשון של הטיפול, לא כשמופיע כאב.
- שטיפות פה 4־6 פעמים ביום בתמיסה עדינה: כפית מלח או כפית סודה לשתייה בכוס מים פושרים
- להימנע משטיפות פה שמכילות אלכוהול: הן צורבות ומייבשות
- מברשת שיניים רכה מאוד, והחלפה שלה בתדירות גבוהה
- להסיר תותבות בלילה ולנקות אותן היטב
- להימנע ממאכלים חמים, חריפים, חמוצים, קשים או פריכים
- מאכלים רכים וקרירים: יוגורט, פירה, גלידה, שייק, מרק פושר
- שפתיים: לחות עם משחה נייטרלית
- לדווח לצוות על הופעת הפצעים: יש תמיסות ומשככי כאב מקומיים במרשם שמקלים מאוד
דגל אדום
חוסר יכולת לבלוע נוזלים, כיבים גדולים או מדממים, ציפוי לבן סמיך שנמרח (עשוי להיות פטרת שדורשת טיפול), או חום בנוסף לפצעים.
שינויי טעם: למה הכול טעים כמו מתכת?
שינויי טעם נובעים מפגיעה זמנית בבלוטות הטעם ובבלוטות הרוק, ולעיתים גם מהתרופה עצמה שמופרשת ברוק. הביטוי השכיח הוא טעם מתכתי, אובדן טעם, או סלידה פתאומית ממאכלים אהובים, בעיקר מבשר אדום. התופעה בדרך כלל חולפת תוך שבועות עד חודשים מסיום הטיפול.
מה באמת עוזר
- סכו"ם פלסטיק במקום מתכת פותר חלק ניכר מהטעם המתכתי
- להחליף מקור חלבון: עוף, דגים, ביצים, גבינות, קטניות במקום בשר אדום
- להוסיף חומציות עדינה (לימון, חמוצים), אלא אם יש פצעים בפה
- להוסיף טעם עם עשבי תיבול במקום עם מלח
- לשטוף את הפה לפני האכילה
- לנסות מאכלים קרים (הם פחות "טעימים" וזה דווקא יתרון)
- לא לוותר על אכילה בגלל הטעם: המטרה בשלב הזה היא קלוריות וחלבון, לא תפריט מושלם
נשירת שיער: מתי היא מתחילה ומתי חוזר השיער?
לא כל טיפול כימותרפי גורם לנשירה, וזה תלוי בסוג התרופה. כדאי לשאול את הצוות במפורש מה צפוי בפרוטוקול שלכם. כשהנשירה מתרחשת, היא מתחילה בדרך כלל 2־3 שבועות אחרי הטיפול הראשון, ובמרבית המקרים השיער מתחיל לצמוח מחדש כמה שבועות עד חודשים אחרי סיום הטיפול, לעיתים במרקם או בגוון מעט שונים.
מה עוזר
- להתגלח או לקצר מראש: לרבים זה מחזיר תחושת שליטה ומקל על החוויה
- כובעים, מטפחות או פאה: כדאי לבחור פאה לפני הנשירה, כדי להתאים לצבע המקורי
- שמפו עדין, מים פושרים, בלי מייבש חם ובלי צבע
- ציפית סאטן מפחיתה חיכוך
- הגנה מהשמש על הקרקפת, וכיסוי בקור (יוצא ממנה הרבה חום)
- קירור קרקפת מוצע בחלק מהמרכזים עם חלק מהפרוטוקולים. ההתאמה והיעילות משתנות. שווה לשאול את הצוות אם זה רלוונטי עבורכם
הנשירה נוגעת גם בגבות, ריסים ושיער גוף, בדרך כלל מאוחר יותר.
נוירופתיה: נימול וצריבה בידיים וברגליים
נוירופתיה היקפית היא פגיעה בעצבים הקטנים בכפות הידיים והרגליים, שנגרמת מתרופות מסוימות (בעיקר ממשפחות הטקסאנים והפלטינום). התסמינים: נימול, עקצוץ, צריבה, תחושת "כפפה וגרב", רגישות לקור, וירידה בתחושה עדינה: קושי לכפתר, להחזיק מפתח או להרגיש את הרצפה.
זו התופעה שהכי חשוב לדווח עליה מוקדם: הצוות יכול לשקול התאמת מינון, ואבחון מוקדם מגדיל את הסיכוי שהיא תחלוף. אל תמתינו לביקורת הבאה כדי לספר על נימול חדש.
מה עוזר
- לדווח מיד על כל שינוי בתחושה, גם קל
- זהירות מכוויות: לבדוק מים חמים עם המרפק ולא עם היד, כפפות בבישול
- זהירות מנפילות: תאורת לילה, שטיחים מקובעים, נעליים סגורות עם סוליה לא חלקה, אחיזה במדרגות
- בדיקת כפות הרגליים מדי יום לפצעים שלא הרגשתם
- כפפות וגרביים חמים אם יש רגישות לקור (בחלק מהתרופות מומלץ להימנע ממגע עם קור. שאלו את הצוות)
- פעילות עדינה ומתיחות; פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק עוזרים לחלק מהמטופלים
- יש תרופות לכאב נוירופתי, וזה דיון לנהל עם הרופא המטפל
עצירות ושלשול: שתי בעיות הפוכות באותו מחזור
עצירות נגרמת לרוב לא מהכימותרפיה עצמה אלא מהתרופות הנלוות (נוגדי בחילה מסוימים, אופיאטים לכאב) ומירידה בשתייה ובתנועה. שלשול נגרם מפגיעה ישירה ברירית המעי, ומופיע עם תרופות מסוימות יותר מאחרות.
עצירות: מה עוזר
- שתייה מוגברת ותנועה, גם הליכה קצרה
- סיבים בהדרגה, רק אם השתייה מספקת
- משלשל מונע: כשנוטלים אופיאטים או נוגדי בחילה מסוג מסוים, נהוג להתחיל משלשל מראש ולא לחכות. שאלו את הצוות מה מתאים לכם
- לא ליטול חוקן ולא לחומרים מכניים בלי אישור: בזמן ירידה בטסיות או בתאים לבנים זה עלול להזיק
לדווח: אין יציאה מעל שלושה ימים, כאב בטן, נפיחות, בחילה או הקאה בלוויית עצירות.
שלשול: מה עוזר
- להתחיל לשתות מיד, מעט ולעיתים קרובות; משקאות עם מלחים ומעט סוכר עדיפים על מים בלבד
- מזון מרוסק ופשוט: אורז, בננה, תפוח מבושל, טוסט
- להימנע מחלב, קפה, שומן, חריף וממתיקים מלאכותיים
- לא ליטול תרופה נגד שלשול על דעת עצמכם: בחלק מהפרוטוקולים יש הנחיה מדויקת מתי ובאיזה מינון, ובמצבים אחרים תרופה כזו מסוכנת. שאלו לפני
- לשמור על ניקוי עדין של העור ולהשתמש במשחת מגן
לדווח: יותר מארבע יציאות רכות ביום מעל הרגיל, שלשול לילי, שלשול עם חום, דם ביציאה, או סימני התייבשות.
עור וציפורניים
הכימותרפיה פוגעת גם בתאי העור והציפורניים. השכיח: יובש, גרד, רגישות מוגברת לשמש, ולעיתים כהות או פסים בציפורניים, ציפורניים שבירות והתרוממות של הציפורן מהמיטה. לרוב מדובר בשינוי זמני שחולף עם צמיחת ציפורן חדשה, תהליך שאורך חודשים.
מה עוזר
- קרם לחות ללא בישום, פעמיים ביום, ובעיקר מיד אחרי מקלחת
- מקלחות קצרות בפושרים; מים חמים מחריפים יובש וגרד
- סבון עדין ללא סבון (סינדט)
- מסנן קרינה בגורם הגנה 30 ומעלה גם ביום מעונן, וכובע. הרגישות לשמש עולה משמעותית
- ציפורניים קצרות, בלי ביסוס אגרסיבי של עור הציפורן, בלי לק ג'ל ובלי מניקור שחותך
- כפפות בעבודות בית ובגינון
- בטיפולים מסוימים יש תסמונת יד־רגל: אדמומיות, נפיחות וכאב בכפות הידיים והרגליים. הפחתת חיכוך, לחות ומנוחה מהעומס מקלות, וחשוב לדווח כשהיא מופיעה
לדווח: פריחה חדשה ומתפשטת, שלפוחיות, נשירת עור, אודם סביב ציפורן עם כאב או הפרשה (חשד לזיהום), או פצע שאינו נסגר.
מתי לדווח מיד
הסימנים הבאים אינם "חלק מהתהליך" ומחייבים פנייה מיידית לצוות המטפל או למיון, גם בלילה ובסוף שבוע:
- חום של 38 מעלות ומעלה במדידה כפולה במרווח של חצי שעה, או 38.3 מעלות במדידה בודדת. אל תיטלו אקמול לפני שמדדתם ודיווחתם. הוא מסתיר בדיוק את הסימן שהצוות צריך לראות
- צמרמורת חזקה ורעד, גם ללא חום מדוד
- קוצר נשימה, כאב בחזה או דפיקות לב חריגות
- דימום שאינו נפסק, דם בשתן או בצואה, הקאה דמית, או שטפי דם שמופיעים ללא חבלה
- הקאות או שלשולים שאינם נפסקים או חוסר יכולת להחזיק נוזלים מעל 24 שעות
- בלבול, ישנוניות חריגה או שינוי במצב ההכרה
- סימני זיהום בצנתר מרכזי: אודם, נפיחות, הפרשה או כאב סביב הפיקליין, הפורט או ההיקמן
- נפיחות חד־צדדית בזרוע, ברגל או בפנים, או כאב בשוק (חשד לקריש)
- נימול חדש או מחמיר בידיים וברגליים, קושי בהליכה או בפעולות עדינות
- חוסר יכולת להשתין או ירידה חדה בכמות השתן
- כאב חדש וחזק שאינו מגיב לתרופות שנרשמו לכם
מדריך מפורט יותר על ההבחנה בין מצב דחוף למצב שאפשר להמתין איתו נמצא בבלוג, במאמר על מתי להגיע למיון.
שתי הרגלים שמשנים את כל התמונה
הראשון: לקחת את התרופות התומכות לפי שעון, לא לפי תחושה. נוגדי בחילה, משלשלים מונעים ושטיפות פה עובדים כולם במניעה. מי שממתין לתסמין מתחיל את הקרב מנקודת פתיחה גרועה יותר.
השני: לנהל יומן קצר. שתי שורות ביום: מה הרגשתם, איזו תרופה לקחתם ומתי. אחרי מחזור אחד או שניים מתגלה תבנית, ואפשר להיערך לימים הקשים מראש במקום להיות מופתעים.
ליווי אונקולוגי בבית (מעקב אחרי תופעות לוואי, טיפול בצנתר, עירויי נוזלים ותמיכה במשפחה) הוא חלק משירותי האחות. פרטים על אזורי השירות ותשובות נוספות בשאלות נפוצות.
המידע כאן הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. אם קיבלתם מהצוות המטפל הנחיות ספציפיות למצבכם, פעלו לפיהן.
מתמודדים עם תופעות לוואי של כימותרפיה בבית? נתי גורמן, אחות מוסמכת עם 20 שנות ניסיון באונקולוגיה, מלווה מטופלים ומשפחות לאורך מחזורי הטיפול באזור גוש דן והשרון. צרו קשר או התקשרו ל־054-9678089.